סִפְרוֹן נֶחְמַד זֶה הִנּוֹ לִיקּוּט דַּרְכֵי תְשׁוּבָה וְהַדְרָכוֹת לָעֲבוֹדָה אִישִׁית
עָבוּר כָָּל יְהוּדִי שֶׁנִּמְצָא בָּעוֹלָם הַזֶּה.
כֻּלּוֹ מִיּוּסַד עַל סִפְרוֹ שֶׁל מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ – תַּלְמִיד אֶחָד וּמְיוּחָד לָאַדְמוֹ"ר רַבִּי נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב,
וְהוּא רַבִּי נָתַן שְׁטֶרְנְהַרְץ הַיָּדוּעַ כְּרַבִּי נָתַן מִבְּרֶסְלֶב אֲשֶׁר כָּתַב פֵּרוּשׁ בְּדֶרֶךְ הַחֲסִידוּת
לַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ בְּשֵׁם "לִיקּוּטִי הֲלָכוֹת".
רַבִּי נָתַן כַּתָּב אֶת דִּבְרֵי רַבִּי נַחְמָן, וְעָרַךְ וְהִדְפִּיס וְהֵפִיץ וְהִשְׁתַּדֵּל וּמָסַר אֶת נַפְשׁוֹ,
עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁאָמַר עָלָיו רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ: "אִם לֹא רַבִּי נָתַן לֹא הָיָה נִשְׁאַר מִמֶּנִּי אֲפִלּוּ דַּף אֶחָד".
וְכֵן רַבִּי נָתַן רָאָה אֶת עַצְמוֹ כְּמוֹ "עֵט שֶׁעִמָּהּ רַבּוֹ הִצְדִּיק – רַבִּי נַחְמָן כּוֹתֵב אֶת דְּבָרָיו.
בְּסֵפֶר זֶה מְלֻקָּטִים וַעֲרוּכִים בְּשָׂפָה קָלָה וּמְהִירָה דִּבְרֵי רַבִּי נָתַן הַכְּתוּבִים בְּלָשׁוֹן
נִפְלָאָה וּמוּבֶנֶת בְּסִפְרוֹ הַמּוֹנוֹמֶנְטָלִי לִקּוּטִי הֲלָכוֹת (לָכֵן כְּדַאי לָגֶשֶׁת לַמָּקוֹר),
וְעַל כֵּן מִתּוֹךְ רָצוֹן גָּדוֹל לְהַנְגִּישׁ אֶת דְּבָרָיו עוֹד יוֹתֵר לְכָָל עַם יִשְׂרָאֵל,
נַעֲשָׂה הַקִּצּוּר שֶׁל הַקִּצּוּר בְּסִפְרוֹן קָטַן זֶה, עַל מְנָת שֶׁיִּהְיֶה שַׁעַר כְּנִיסָה נוֹסָף לְכָָל יְהוּדִי
 שֶׁהַנְּקוּדָה הַמֶּרְכָּזִית וְהַטּוֹבָה שֶׁבְּלִבּוֹ מְדַרְבֶּנֶת אוֹתוֹ לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ.